יומן מסע - יום 70 חברה שלי מתחילה באמת לעצבן אותי. אני נזכרת בכל הרגעים שהרגתי אותה בעיגולים וקיבלתי את המסה שלה - זה הדבר היחיד שמסב לי שמחה בעולם האכזר והאפל הזה, שאין בו מקום לחמניות תמימות. אני מבקשת מכם, אנא הצילו אותי מיסורי! היא נראית כמו דונלד טראמפ ויש לה את רמת האיי-קיו של בטטה עסיסית. היא כנראה לא נוצרה כהלכה, אחרת אין לי הסבר לתופעה המוזרה שנקראת חברה שלי. אין לי מה לעשות ואין לי למי לפנות. אני רק חמנית קטנה בעולם גדול.